ברוכים הבאים לאתר כמה עולה, כאן ניתן לקרוא מדריך בנושא צו עשה, לקבל ייעוץ מקצועי, המלצות והצעות מחיר ללא התחייבות מעורכי דין הוצאה לפועל מומלצים בישראל.
חוסכים לך זמן וכסף!
באתרנו שירות החוסך את הצורך לחפש עורך דין הוצאה לפועל, שירות בקש הצעת מחיר הינו ללא עלות וללא התחייבות, משאירים את הפרטים כאן באתר ועד 3 עורכי דין יחזרו אליכם טלפונית לייעוץ והצעות מחיר, בדרך זו תקבלו תשובות לכל שאלה שיש לכם ועל הדרך תעשו גם השוואת מחירים.
פסקי הדין שממומשים ומבוצעים בהוצאה לפועל מתחלקים ל-2 סוגים: הסוג הראשון הוא אופרטיבי שקובע חיובים כספיים בין הצדדים, כאשר הסוג השני הוא פסק דין שנקרא בשם: "צו עשה".
המשמעות של צו עשה היא מתן הוראה לביצוע מעשה כלשהו. כמו כן, יכול הצו להורות על הימנעות ממעשה מסוים או להורות על החזרת המצב לקדמותו.
צו עשה קיים במערכת בתי המשפט האזרחית, אך הוא קיים גם בבתי דין רבניים ובבתי הדין לעבודה.
צווי העשה שכלולים בחוק ההוצאה לפועל חלים על בקשות לפינוי מושכר, מסירה של נכסים ומקרים נוספים.
לפעמים נעזר בית המשפט לענייני משפחה בהוצאה לפועל כדי לממש הסדרי ראיה.
לכל אחד מהמקרים ישנם חוקים אחרים. במקרה שמדובר על בקשה לפינוי מושכר למשל, יש להגיש את הבקשה תוך 15 ימים.
במקרה שמדובר על בקשה לביצוע פסק דין בנוגע למסירת של נכסים, יש לעשות זאת תוך 30 ימים.
הסעיף החשוב ביותר שמשמש בסיס לצווי עשה בהוצאה לפועל הוא סעיף מספר 63. לפי הסעיף, מחזיק רשם ההוצאה לפועל בסמכות לביצוע צווי עשה.
האדם שמגיש את הבקשה לצו עשה צריך לפנות אל ההוצאה לפועל לאחר 30 ימים ולהגיש טופס 803 כבקשה לביצוע פסק דין.
על מבקש הבקשה למלא את הפרטים שלו ושל החייב, כולל פרטי חשבון בנק וכתובת. כמו כן, על מבקש הבקשה לתאר את פסק הדין באופן מתומצת ולצרף את פסק הדין המקורי או העתק עם חותמת שמוכיחה שההעתק נאמן למקור.
אם מגיש הבקשה מקבל ייצוג מעורך דין, עליו לצרף לבקשה גם ייפוי כוח. נוסף על כך, על מגיש הבקשה לצרף אישורים, סמלים או מספר ח.פ בהתאם לסוג הבקשה.
יש לציין שפתיחת תיק של צו עשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 174 שקלים.
במקרה שמנהל ההוצאה לפועל לא נענה לבקשה לביצוע פסק דין בחיוב, יכול הנושה להפנות את בקשתו לרשם ההוצאה לפועל.
לאחר הגשת פסק דין לביצוע יש להמתין למשך תקופה, פרק זמן ההמתנה משתנה ממקרה למקרה. החייב יכול לטעון טענת פרעתי או לבצע את פסק הדין. כמו כן, יכול החייב להגיש בקשה לעיכוב הליכים במקרה שהוא מעוניין להגיש ערעור.
אפשר להגיש ערעור על החלטות שנתן רשם ההוצאה לפועל, על החלטות אלו ניתן לערער בבית משפט השלום תוך 30 ימים.
ניתן לערער גם על החלטות בנושאים טכניים שהתקבלו על ידי רשם ההוצאה לפועל, ערעורים אלו יש להפנות לבית משפט השלום תוך 15 ימים.
במקרה שהחייב לא ביצע את פסק הדין, הוא מקבל התראה לפני שננקטים נגדו הליכים.
בשלב הבא יכולה ההוצאה לפועל להתחיל לנקוט בהליכים.
ההוצאה לפועל יכולה לעקל את החשבון של החייב, לעקל את רכבו של החייב ולבצע פעולות נוספות. בזמן זה חובתו של החייב לבצע את פסק הדין במיידיות.
בין הפעולות אותן רשאי החייב לבצע ניתן למנות: הגשת בקשה לצו תשלומים, הגשת בקשה לחקירת יכולת שתוביל להכרזה על החייב כמוגבל באמצעים או הגשת בקשה לאיחוד תיקים. כמו כן, יכול החייב לטעון שפסק הדין שניתן אינו מסוג צו עשה. החייב יכול גם לטעון שפסק הדין לא ברור ולכן יש לסגור את התיק.
צו עשה הינו אחד הצווים אותם יכול בית המשפט לעבודה להורות לנתבע. המטרה של צו עשה היא להורות לאדם שנגדו הוגשה התביעה לבצע פעולה מסוימת. ישנם מקרים שונים בהם יכול בית המשפט להטיל על הנתבע צו עשה. בחלק מהמצבים הצו מוצא באופן עצמאי בעוד במצבים אחרים מוצא הצו במידה שבית המשפט קבע שמתן צו פיצויים אינו מספיק. כפי שצוין – בית הדין לעבודה רשאי להוציא צו עשה נגד הנתבע, בית הדין יוכל לעשות זאת במקרים שונים.
להלן מספר מקרים בהם יוכל בית הדין להורות על מתן הצו:
• הזכות לעבודה בישיבה – על המעסיק לאפשר לעובד לשבת במושב שמתאים לעבודתו.
חל איסור על המעסיק למנוע מהעובד לשבת במהלך שעות העבודה.
המעסיק יוכל למנוע מהעובד לשבת במהלך העבודה רק אם הוא מסוגל להוכיח שסוג העבודה אינו מאפשר לעובד לשבת.
• תנאי עבודה – על המעסיק להעביר לעובד הודעה בכתב בנוגע לתנאי עבודתו. כמו כן, חייב המעסיק להעביר לעובד הודעה בכתב בנוגע לשינויים בתנאי עבודה.
• שוויון הזדמנויות בעבודה – במידה שהופר חוק והענקת פיצויים בלבד אינה צודקת, יורה בית הדין לעבודה על הוצאת צו עשה.
• שכר מינימום – חל איסור על מעסיק לפגוע בקידום עובד בעבודה, לפטר עובד או לפגוע בשכר של העובד בשל תביעה או תלונה שהוגשה על ידי העובד כתוצאה מהפרת החוק.
בית המשפט יורה על צו עשה במידה שמתן פיצויים בלבד לא יהיה צודק.
• הגנה על עובדים – אסור למעסיק לפטר עובד או לפגוע בעבודתו משום שהעובד התלונן על המעסיק או עזר לעובד אחר להתלונן על המעסיק.
בית הדין לעבודה יכול להורות על מתן צו עשה במקרה זה. כמו כן, יוכל בית הדין לעבודה להורות על צו להעברת עובד למשרה אחרת או להורות על צו שמבטל פיטורין.
בית הדין לעבודה יפעל בצורה זו במידה שמתן פיצויים לא יהיה מספיק.
אדם שמעוניין להוציא צו עשה במסגרת דיני עבודה צריך להגיש תביעה נגד האדם הנתבע בבית הדין האזורי לעבודה.
לצורך הגשת התביעה יהיה על התובע לצרף מסמכים ייעודיים לצו עשה.
במקרה שהתביעה מופנית נגד מעסיק בשל שכר עבודה למשל, יהיה על התובע להגיש טופס 702.
במקרה שהתביעה מוגשת בשל תשלום פיצויי פיטורים, יהיה על התובע להגיש טופס 705.
אדם שמגיש תביעה למתן צו עשה קבוע יכול להגיש בנוסף בקשה לצו עשה זמני.
יהיה ניתן להגיש בקשה לצו עשה זמני במקרה שמתקיימים 3 תנאים מצטברים:
1. על מגיש הבקשה למתן לצו עשה זמני להוכיח שיש לתביעתו סיבה מוצדקת וכי מטרת התביעה היא לשמור על זכויותיו.
במקרים מסוימים יהיה על מגיש הבקשה להציג ראיות לכאורה ולא יהיה צורך בשכנוע.
2. בית הדין בודק האם קיימות סיבות שלא לקבל את הבקשה, סיבות שלא לקבל את הבקשה עשויות להיות לדוגמה: מצב בו המבקש לא נהג ביושר או מצב בו המבקש העלים עובדות חשובות.
3. בית הדין בודק מהו הנזק שעשוי להיגרם לנושה ולחייב במידה שיינתן צו עשה ובמידה שלא יינתן צו עשה. לאחר בחינת מידת הנזק, יערוך בין הדין השוואה בין השניים.
במקרה שמוגשת בקשה למתן צו עשה, רצוי עבור שני הצדדים לפנות אל עורך דין שמתמחה בתחום ולקבל ייעוץ מקצועי.
עורך הדין יסייע לכל אחד מהצדדים לממש את זכויותיו ולפעול בצורה הנכונה והיעילה ביותר בהתאם למקרה.