ברוכים הבאים לאתר כמה עולה, ריכזנו עבורכם מחירון צו הפטר מעודכן לשנת 2020 ולאחריו מדריך צרכנות נבונה בשם : "תהליך הפטר בפשיטת רגל"
המחירון נכתב ע"י צוות אתר כמה עולה, כל המחירים נאספו על ידנו מאתר האינטרנט של ההוצאה לפועל רשות האכיפה והגבייה בישראל.
ייעוץ והצעת מחיר ללא עלות וללא התחייבות!
חוסכים לך זמן וכסף!
באתרנו שירות החוסך את הצורך לחפש עורך דין הוצאה לפועל, שירות בקש הצעת מחיר הינו ללא עלות וללא התחייבות, משאירים את הפרטים כאן באתר ועד 3 עורכי דין מומחים לצו הפטר יחזרו אליכם טלפונית לייעוץ והצעות מחיר, בדרך זו תקבלו תשובות לכל שאלה שיש לכם ועל הדרך תעשו גם השוואת מחירים.
טווחי מחירים ועמלות
שעת ייעוץ עורך דין פשיטת רגל - 100-300 ₪
עמלת עורך דין פשיטת רגל - 10-15% מערך התביעה
צו הפטר - 907 ₪
הגשת כתבי תביעות בהוצאה לפועל
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 350 ₪- 230-250 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 450 ₪- 340-360 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 550 ₪- 460-480 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 750 ₪- 570-590 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 1,050 ₪- 630-650 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 5,200 ₪- 670-690 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 6,900 ₪- 860-880 ₪
הגשת כתב תביעה להוצאה לפועל עד 7,500 ₪- 1,000-1,100 ₪
הגשת תביעה להוצאה לפועל עד 25,200 ₪- 15% מסכום התביעה
הגשת תביעה להוצאה לפועל עד 58,000 ₪- 10% מסכום התביעה
הגשת שטרות בהוצאה לפועל
הגשת שטר ללשכת ההוצעה לפועל עד 500 ₪- 130-150 ₪
הגשת שטר ללשכת ההוצעה לפועל עד 10,000 ₪- 250-280 ₪
הגשת שטר ללשכת ההוצעה לפועל עד 26,000 ₪- 15% מסכום השטר
הגשת שטר ללשכת ההוצעה לפועל עד 105,000 ₪- 10% מסכום השטר
הגשת ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל
הגשה לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל לחוב עד 260,000 ₪- 5% מסכום הכולל
הגשה לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל לחוב עד 520,000 ₪- 4% מסכום הכולל
הגשה לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל לחוב מעל 520,000 ₪- 3% מסכום הכולל
ט.ל.ח
לפני שנסביר מה כולל תהליך הפטר במקרה של פשיטת רגל, נסביר בקצרה מהי פשיטת רגל ומהן המטרות של התהליך.
פשיטת רגל היא מצב בו האדם לא מסוגל לשלם את החובות שהוא צבר. האדם יכול להגיע למצב זה בשל התנהלות כלכלית לא נכונה או בשל סיבות אחרות. במקרים רבים קדם לפשיטת הרגל חלום לפתוח עסק או לבצע רכישה גדולה ולשם כך היה צורך בלקיחת הלוואה.
ניתן להבין כי ההגעה למצב בו אדם מחליט שהוא מעוניין לפשוט רגל מלווה ברגשות קשים. האדם עשוי לחוש תחושת כישלון, שכן במקרים רבים הוא תלה את יהבו בהצלחת העסק.
אי תשלום חובות לאורך זמן והצטברות החובות עשויים להוביל לפתיחת תיקים בהוצאה לפועל. בשלב זה עומדת בפני החייב האפשרות לפשוט רגל.
על מצבים של חדלות פירעון (מצבים בהם האדם לא מצליח להחזיר את החובות שהוא צבר), מפקח הכונס הרשמי. הצורך בפיקוח חיצוני נובע מכך שישנם אנשים רבים שמעורבים בעניין, לכן, יש צורך בפיקוח של גורם ניטרלי. הכונס הרשמי יהיה האחראי על הנכסים של החייב כל עוד לא מונה גורם אחר שיהיה האחראי להם. במקרים בהם מונה גורם נאמן, יפקח הכונס הרשמי על פעולותיו. יש לציין שכל הדיונים בנוגע לפשיטות רגל מתבצעים בבית המשפט המחוזי.
לפשיטת רגל יש 2 מטרות מרכזיות: המטרה הראשונה היא לכנס את הנכסים של החייב ולחלק אותם באופן שוויוני – מטרה זו משרתת את הנושים (האנשים להם חייב החייב כסף ). המטרה השנייה של התהליך היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש באמצעות קבלת הפטר מחובותיו – מטרה זו משרתת כמובן את החייב. השלב הסופי של פשיטת רגל הוא המשמעותי ביותר, בשלב זה מקבל החייב צו הפטר.
החיים אחרי הפטר
תעודת הפטר - לאחר קבלת צו ההפטר מסולקים חובותיו של החייב וכן כל ההגבלות שננקטו נגדו, הגבלות אלו כוללות בין היתר את רישיון הנהיגה שלו, אפשרות לצאת מהארץ, הגבלות על חשבונות בבנק, אפשרות לקבל אשראי לאחר צו הפטר, ובמילים אחרות - המשמעות של קבלת צו ההפטר היא שהחייב יכול להתחיל מחדש את חייו. נוסף על כך, מגן צו ההפטר על החייב ומונע תביעות חוב אחרות בגין חובות שנצברו לפני ההכרזה על פשיטת הרגל.
*יש לציין שישנם חובות עליהם אי אפשר לקבל הפטר, דוגמה לחוב מסוג זה הוא חוב מזונות. כמו כן, לא יוכל החייב לקבל הפטר על קנסות וחובות שהוא צבר במרמה.
כדי למנוע מצב בו החייב ייצור התחייבויות נוספות להתחייבויות הקיימות, הוחלט שהחייב שהוכרז כפושט רגל יימצא תחת הסטטוס: "לקוח מוגבל חמור". המשמעות של הצבתו של החייב תחת סטטוס זה היא שהחייב שהוכרז בתור פושט רגל לא יוכל להשתמש בכרטיס חיוב. כמו כן, לא יוכל אדם אחר מטעמו של החייב להשתמש בכרטיס חיוב. החייב יוכל להשתמש בכרטיס חיוב רק במידה שהוא קיבל אישור מבעוד מועד. האישור צריך להינתן מהנאמן ולהירשם בכתב.
כמו כן, לא יוכל פושט הרגל להיות בעל עניין בתאגיד. החייב יוכל להיות בעל עניין בתאגיד רק אם הוא קיבל אישור מבעוד מועד מהנאמן או מבית המשפט. במידה שפושט הרגל היה בעל עניין בתאגיד ללא קבלת אישור, יכול בית המשפט להחליט על הפסקת פעילותו של החייב בתאגיד.
כפי שהוזכר - הסמכות לעסוק במקרים של פשיטת רגל נתונה בידי בית המשפט המחוזי. הגשת הבקשה לפשיטת רגל יכולה להתבצע על ידי החייב או הכונס הרשמי. הכונס הרשמי יגיש בקשה לצו הפטר במידה שהוא התרשם שהחייב ניסה להחזיר את החובות אך כל ניסיונותיו נכשלו.
במקרה שבית המשפט המחוזי אישר את קבלת צו ההפטר, הוא יכול להורות על הפטר מותנה, הפטר חלקי או הפטר חלוט. בית המשפט יקבל את החלטתו בהתאם לנסיבות ובהתאם לאופן ההתנהלות של החייב.
להלן הסבר קצר על סוגי ההפטרים:
צו הפטר חלוט – המשמעות של ההפטר היא שהחייב נפטר מכל החובות שהוא צבר. במידה שבית המשפט מורה על הפטר זה, הרי שהחייב מקבל את הפתרון הטוב ביותר. החייב רשאי לבקש הפטר חלוט רק לאחר 6 חודשים מהיום בו ניתן צו כינוס הנכסים ואחרי שהוא הוכרז כפושט רגל והתכנסה אסיפה של הנושים.
צו הפטר חלקי – המשמעות של הפטר זה היא שהחייב נהג בתום לב בנוגע לחלק מהחובות שעליו להחזיר. בשל כך, יינתן ההפטר רק על החובות הללו. במקרים בהם בית המשפט מוצא שהחייב לא נהג בתום לב, בעיקר אם מדובר על התחום הפלילי, ידחה השופט את בקשתו. במקרים בהם תם התהליך של פשיטת הרגל, יינתן לחייב צו הפטר חלוט.
*הסבר בנוגע לתם לב יינתן בהמשך.
צו הפטר מותנה – המשמעות של ההפטר היא שההליכים ימשיכו בחלקם או במלואם עד שבית המשפט יורה על מתן הפטר חלוט.
בעיקרון אפשר להגיש בקשה לצו הפטר לאורכו של כל התהליך, אך בפועל צריך להמתין במשך 4 שנים לאחר המועד בו כונסו הנכסים. רק לאחר תקופה זו יוכל בית המשפט לאשר את הבקשה.
בעת בחינת הבקשה לקבלת ההפטר, יבדוק בית המשפט את צורת ההתנהגות של החייב, את הנושים, את הגיל ואת המצב הרפואי של החייב. נוסף על שיקולים אלו מתחשב בית המשפט בגורמים חברתיים ובזכויות של הנושים. כמו כן, יתחשב בית המשפט בעמדתו של הכונס הרשמי ובעמדתם של הנושים והנאמן. בית המשפט יבדוק האם כדאי להמשיך בתהליך של פשיטת רגל, כמה זמן התהליך נמשך, מהו הסכום שהוחזר לנושים וגורמים נוספים.
בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה או להורות על מתן הפטר מותנה. בסמכותו של בית המשפט גם להחליט שיתרת חובותיו של החייב תמחק במידיות באמצעות מתן הפטר חלוט.
תום ליבו של החייב הוא חלק מהותי ביותר והוא משפיע בצורה ניכרת על ההחלטה של בית המשפט. במקרים בהם החייב שילם את התשלומים החודשיים, הגיש דוחות כספיים ועשה ככל יכולתו כדי לשפר את מצבו הכלכלי במטרה לשלם את החובות, לרבות העמדת נכסיו לצורך מימושם, יחליט בית המשפט שהחייב נהג בתום לב. החלטה זו תקדם את החייב לעבר מתן ההפטר.
בניגוד לכך – במקרה שבית המשפט הרשיע את החייב בביצוע עבירה וקבע שהוא ניצל את התהליך לטובתו וגרם ליצירת חובות נוספים, רשאי בית המשפט שלא לאשר את הבקשה או להציב תנאים למתן ההפטר.
דם שמגיע למצב של פשיטת רגל נמצא במצב עדין ביותר - הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה רגשית. במקרים בהם אדם לא מצליח להחזיר את חובותיו ומעוניין לעבור תהליך של פשיטת רגל שהוא תהליך מורכב ומתיש ביותר, רצוי עבורו לפנות אל עורך דין מסחרי.
לא מעט חייבים ממהרים להגיש בקשה לפשיטת רגל, חייבים אלו לא חושבים על ההשלכות של הגשת הבקשה. הכרזה על פשיטת רגל מובילה ברוב המקרים להטלת מגבלות שונות שמשפיעות על החייב ועל בני משפחתו וחשוב לדעת מהן לפני שמבצעים פעולה שעלולה להסתבר כלא נכונה.
עורך דין שמתמחה בפשיטות רגל יוכל לספק ייעוץ מקצועי לאחר בחינת המקרה הספציפי. רק לאחר בדיקה מקיפה יוכל עורך הדין להמליץ לחייב להגיש בקשה לפשיטת רגל או להימנע מכך.
במקרה שעורך הדין יבדוק את המקרה וימליץ לחייב להגיש את הבקשה, הוא יוכל לסייע בהשגת תנאים טובים יותר שיאפשרו לחייב לעמוד בהתחייבויותיו.
כמובן שגם לצד השני – לנושים, מומלץ לפנות אל עורך דין שמתמחה בפשיטת רגל. בעזרת עורך הדין יוכלו הנושים להגדיל את סיכוייהם להשיב הנכסים שמגיעים להם.