כאשר מדובר בבני זוג יהודים הנמצאים בסמכות החוק הישראלי לעניין נישואין וגירושין, הליך הגירושין עצמו וסידור הגט הם בסמכות בית הדין הרבני.

בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בנושאים משפחתיים רבים ולאשר הסכם גירושין, אבל הוא אינו מסדר גט יהודי. גם לאחר אישור הסכם בבית המשפט יש לפנות לבית הדין לצורך הגירושין עצמם.

לפי מאגר אגרות בתי הדין הרבניים המעודכן לשנת 2026, אגרת פתיחת תביעת גירושין היא 457 ₪. בקשה משותפת לגירושין היא 326 ₪. יש לבדוק את התעריף ביום פתיחת התיק.

ניתן להגיש לבית הדין הרבני בקשה משותפת לגירושין ולהתקדם לסידור הגט. הסכם שאושר בבית המשפט אינו בפני עצמו מסיים את הנישואין הדתיים.

נכון לשנת 2026, קיימת הוראת שעה שנכנסה לתוקף ב־18 בנובמבר 2025, המאפשרת לבית הדין הרבני, בכפוף לתנאי החוק, לדון גם במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. הוראת השעה נקבעה לשנתיים.

במקרים המתאימים ניתן לצרף לתביעת גירושין עניינים נוספים הקשורים לפירוד. אבל כריכה אינה פעולה טכנית בלבד, ולשאלת האופן, המועד והתנאים שבהם נעשתה יכולה להיות משמעות לעניין הסמכות.

לא באופן אוטומטי. הליך יישוב הסכסוך, מועד ההגשות, כללי קדימות, כריכה וסמכות עניינית משפיעים על התוצאה. לכן המשפט הישן „מי שמגיש ראשון מנצח” פשוט מדי.

כן, במקרים המתאימים ניתן להעלות תביעת כתובה בבית הדין הרבני. הזכאות אינה אוטומטית, והיא תלויה בנסיבות, בעילות ובהכרעת בית הדין.

בתי הדין מפרסמים כי יש לצרף תעודת נישואין, כתובה ותמונות פספורט של בני הזוג. יש לבדוק את דרישות בית הדין לפני המועד שנקבע.

אין חובה כללית להיות מיוצגים רק לצורך בקשה מוסכמת, אבל כאשר קיים הסכם עם רכוש, ילדים, מזונות, פנסיה או ויתורים כספיים, כדאי להבין את משמעות ההסכם לפני חתימה ואישור.

פגישת ייעוץ עשויה לעלות 0–800 ₪, ייצוג בדיון בודד כ־3,000–8,000 ₪, וניהול הליך גירושין מלא עשוי לנוע סביב 25,000–130,000 ₪, בהתאם למורכבות ומספר ההליכים. השיחה הראשונית דרך כמה עולה היא ללא עלות.