כמה עולה פתיחת תיק גירושין - ומה חשוב לדעת לפני שפונים לעורך דין?
הרבה אנשים יודעים שהם רוצים להתגרש,
מעט יודעים איפה נכון לפתוח את התיק.
רבנות או בית משפט?
הבחירה הראשונה בגירושין היא גם אחת החשובות.
פתיחת תיק גירושין
את העובדה המצערת שלא כל זוגיות מצליחה כולנו כבר יודעים.
אחוז הזוגות המתגרשים גבוה ביותר ונמצא בעלייה מתמדת, אם בשל שינויים חברתיים, הרשתות החברתיות הרבות והתחושה שמלווה אנשים רבים - שהם תמיד מפספסים דבר מה בחוץ, או בשל סיבות אחרות כמו תחושה שבן או בת הזוג אינם מבינים או אינם משקיעים בזוגיות.
חוסר תקשורת ואף התפוגגות האהבה או שינויים שחלים בבני הזוג לאורך השנים הם חלק מהגורמים שעשויים להוביל לגירושין.
בנוסף, גם נגיף הקורונה השפיע על זוגות רבים. השהות הממושכת באותו בית לצד הפגיעה הקשה במצב הכלכלי, אותה חוו רבים, השפיעו בצורה משמעותית על התא המשפחתי.
לפני שרצים אל בית המשפט - על חוק גישור חובה
כאן יש לציין שלפני שהליך הגירושין מתחיל, מחויבים בני הזוג לערוך פגישת גישור, זאת בהתאם לחוק החדש שנכנס לתוקף בשנת 2016, חודש יולי.
החוק קובע כי במקרים בהם בני זוג מעוניינים להתגרש, עליהם לנסות לעבור הליך גישור לפני שהם פונים להליכים בבתי המשפט.
המטרה של קביעת החוק היא להפחית מכמות הדיונים בנושא הגירושין בבתי המשפט.
פגישת הגישור הינה פגישה שנקראת פגישת "מהו"ת, כלומר: מידע, היכרות ותיאום.
חשוב להדגיש שהפגישה אינה מהווה הליך גישור מלא ושהיא פגישה בסיסית, במהלכה בני הזוג יושבים יחד עם מגשר כדי לבחון האם יש להם סיכוי לעבור הליך גישור.
כדי שבני הזוג יעברו את הליך הגישור, עליהם להגיע להסכמה בנושא, במידה שאחד מהם אינו מעוניין לעבור את הליך הגישור, הפגישה לא תתקיים.
אם בני הזוג מחליטים לקיים את הפגישה, מומלץ עבורם לקבל ייעוץ מעורך דין גירושין טרם קיומה. במידה שבוצעו 4 פגישות מהו"ת והצדדים לא מעוניינים להמשיך בתהליך הגישור, עומדת בפניהם האפשרות לפנות אל בית המשפט.
לא מעוניינים בגישור - הגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין
במקרים בהם בני זוג שנישאו מגיעים להחלטה כי הם רוצים להתגרש והם לא מעוניינים לקיים הליך גישור או שאחד מהם אינו מעוניין בכך או שהליך הגישור אינו מצליח, הם פונים להליך גירושין.
יש לציין כי ישנם מקרים בהם אחד מהצדדים מחליט שהוא מעוניין להתגרש בעוד האחר מסרב.
בתחילת התהליך נפתח תיק גירושין ברבנות, שכן רק בית הדין הרבני מחזיק בסמכות לנהל את סידור הגט ואת הגירושין.
יחד עם זאת, יכולים בני הזוג לפתוח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, כלומר - בערכאה אזרחית, אך טקס הגירושין יכול להיערך רק בבית הדין הרבני.
כדי לפתוח את תיק הגירושין, על בן הזוג המעוניין בגירושין להגיש תביעה. בתביעה יש למלא את הפרטים של שני בני הזוג.
טרם הגשת התביעה לגירושין חשוב לפנות אל עורך דין המתמחה בגירושין לצורך ליווי התהליך.
נוסף על הפרטים של בני הזוג, על מגיש התביעה לציין עילה לגירושין. במילים אחרות: על בן הזוג לנמק את הסיבה להגשת התביעה. על הנימוק להציג עדויות והוכחות.
לאחר שהבקשה הוגשה, בודק בית הדין הרבני האם ניתן לקיים שלום בית.
בחלק מהמקרים בית הדין הרבני מגיע להבנה שלא ניתן לעשות זאת והוא פותח תיק לדיון.
במקרים בהם ישנה סיבה ברורה אשר מפורטת באופן חד משמעי, לצד הוכחות, ואחד הצדדים אינו מעוניין להתגרש, עשוי בית הדין הרבני לחייב אותו להתגרש.
טקס הגירושין
הליך הגירושין כולל טקס גירושין במהלכו ניתן הגט.
הטקס נערך בבית הדין הרבני בנוכחות בני הזוג, המלווים של בני הזוג, שני עדים ושלושה דיינים של בית הדין הרבני ובמהלכו מוסר הבעל "גט" לאשה.
עם תחילתו של הטקס משוחחים עם בני הזוג שלושה דיינים כדי לבדוק האם בני הזוג מתגרשים מתוך רצון חופשי. הדיינים מסבירים לבני הזוג על ההשלכות ההלכתיות המגיעות עם הגירושין ובהמשך, נכתב הגט על קלף.
לאחר כתיבת הגט, מקריאים את תוכנו והעדים חותמים עליו. גם בשלב זה נערכת בדיקה בנוגע לרצונם של הצדדים להתגרש ולהבנתם את תוכן הגט.
בהמשך, הבעל מוסר את הגט לאשה והדיינים מסבירים את משמעות הגט פעם נוספת ומתירים לאשה להתחתן עם כל אדם, למעט אדם אשר שם משפחתו כהן.
עם סיומו של טקס הגירושין, מוסר בית הדין לצדדים פסק דין סופי. לפי פסק דין זה, השניים עברו הליך גירושין. על פסק הדין חתומים שלושת הדיינים שנכחו בטקס הגירושין ובית הדין הרבני.
מרוץ סמכויות - ומה לגבי האפשרות לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה?
כפי שצוין - טקס הגירושין ומתן הגט הינם הליכים שמתקיימים רק בבית הדין הרבני.
יחד עם זאת, ישנם תחומים המהווים חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין, בהם ניתן לדון גם בבית המשפט לענייני משפחה, נושאים אלו כוללים את: משמורת הילדים, הסדרי הראייה, מזונות אשה, חלוקת הרכוש ונושאים אחרים.
מכאן ניתן להבין שבנוגע לדיונים בנושאים אלו, שאינם מתן גט וטקס הגירושין, ישנה סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. במילים אחרות: בני הזוג יכולים לפנות אל שני מוסדות אלו והמוסד הראשון אליו הם פונים לצורך דיון בנושאים - הוא המוסד בו נערך הדיון. האפשרות לפנות אל שני בתי המשפט יוצרת "מרוץ סמכויות".
כאשר בוחנים את שני המוסדות ניתן לראות כי הם שונים זה מזה מבחינת גישותיהם, כך שלכל אחד מהצדדים יש אינטרס להגיש את תביעת הגירושין למוסד שייטיב עימו לפי הבנתו.
כדי לדעת לאיזה מוסד כדאי להגיש את התביעה, רצוי לפנות אל עורך דין המתמחה בגירושין.
עורך הדין יסביר לבן או בת הזוג מהם היתרונות והחסרונות בפניה אל כל אחד מהמוסדות.
באופן כללי ניתן לומר כי ההבדל המהותי בין בית המשפט לענייני משפחה ובין הדין הרבני הוא התייחסותם אל נושא הרכוש.
אם בוחנים את האופן בו מתייחס בית המשפט לענייני משפחה לנושא הרכוש, אפשר לראות שהוא לא מתייחס לנושא רישום הרכוש על אחד מבני הזוג.
לפי בית המשפט לענייני משפחה, הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת הנישואין יהיה שייך לשניהם באופן שווה.
בניגוד לכך, מחליט בית הדין הרבני ברוב המקרים כי בעל הרכוש הוא הצד עליו הרכוש רשום.
ישנם הבדלים נוספים בין האופן בו מתייחסים בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני לנושאים שונים. אחד הנושאים הללו הוא מוניטין.
בית הדין הרבני אינו רואה במוניטין נכס שניתן לחלק בין הצדדים, בעוד בית המשפט לענייני משפחה סבור כי מוניטין ניתן לחלק בין הצדדים.
נושאים נוספים הם משמורת ומזונות. גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני פונים אל גורם מקצועי לצורך קבלת חוות דעת בנושא המשמורת. יחד עם זאת, בית הדין הרבני ייטיב עם הצד שזיקתו לדת חזקה יותר מהאחר ועשוי לפסוק כי הילדים ישארו אצל אותו צד זמן רב יותר.
בנוגע לנושא המזונות - אפשר לערוך את הדיון בנוגע למזונות אשה בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, אך הדיון בנוגע למזונות ילדים מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
לצד ההבדלים שצוינו, יש להדגיש כי כל מקרה שונה מהאחר - דבר אשר משפיע על החלטותיהם של המוסדות.
עורך דין המתמחה בגירושין יוכל לספק את הייעוץ הטוב ביותר ולסייע בבחירת המוסד המתאים ביותר לצד התובע.
תשלום עבור פתיחת תיק גירושין
לצד הקשיים הנפשיים הנלווים להליך הגירושין, קשיים אשר מעמיקים במקרים בהם הדיונים מגיעים אל בית המשפט, יש להליך עלויות כספיות משמעותיות.
עלויות אלו כוללות את התשלום לעורך הדין המלווה את הצדדים בהליך, סכום זה משתנה בהתאם למורכבות של התיק.
כמו כן, יש לשלם אגרה על פתיחת התיק. את האגרה יש לשלם למזכירות בית הדין.
במידה שישנם נושאים נוספים, כמו למשל: חלוקת רכוש, יש לשלם אגרות נוספות.
כמו כן, יש לשלם אגרות בהתאם לבקשות שונות המוגשות על ידי הצדדים, אגרות אלו עשויות להגיע למאות שקלים.
בנוסף, יש לשלם על הוצאות המשפט, אותן משלם הצד המפסיד.
עוד עלות כספית יש לשלם במקרה שמוגש ערעור, תשלום על ערעור עשוי להגיע לאלפי שקלים ויש להוסיף לכך שכר טרחה לעורך הדין.
חשיבות הפניה אל עורך דין המתמחה בגירושין
הליך הגירושין הינו מורכב וקשה ביותר, על אחת כמה וכמה כאשר בני הזוג מנהלים את הדיונים בבתי המשפט.
להליך יש השלכות משמעותיות על עתידם של הצדדים ועל העתיד של ילדיהם, זאת במידה שיש להם ילדים, לכן, ישנה חשיבות רבה לפניה אל עורך דין המתמחה בגירושין.
עורך הדין יספק הסבר מלא בנוגע לחובות והזכויות של כל צד ויסייע בניהול ההליך בצורה יעילה ובאופן בו יהיה ניתן לשמור, להגן ולקדם את האינטרסים של לקוחותיו.
עורך דין גירושין או עורך דין שהוא גם טוען רבני , מה ההבדל ואיך בוחרים נכון?
כשזוג מגיע לצומת של גירושין, אחת השאלות הראשונות שעולות היא:
לאן בכלל פונים?
עורך דין גירושין?
או אולי עורך דין שהוא גם טוען רבני?
על פניו זה נשמע דומה, אבל בפועל מדובר בשני תפקידים שונים, עם יתרונות ושיקולים אחרים.
הבחירה ביניהם לא תמיד חד־משמעית, והיא תלויה לא מעט בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
מה עושה עורך דין גירושין?
עורך דין גירושין עוסק בליווי משפטי של הליך הפרידה:
חלוקת רכוש, מזונות, משמורת, זמני שהות, הסכמים וניהול הליכים בערכאות השונות.
הוא מייצג את הלקוח בהתאם לדין האזרחי ולפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה,
ומנהל את התיק מהזווית המשפטית־אזרחית.
במקרים רבים, עורך דין גירושין הוא הגורם המרכזי שמנהל את התמונה הכוללת של ההליך.
מה עושה טוען רבני?
טוען רבני מייצג צדדים בבית הדין הרבני בלבד.
הוא מתמחה בדין הדתי, בניהול דיונים הלכתיים ובהתנהלות מול הדיינים.
התפקיד שלו מתמקד בטענות הלכתיות, ניסוח כתבי טענות לבית הדין והופעה בדיונים.
טוען רבני אינו עורך דין, והוא אינו מוסמך לייצג בבית המשפט לענייני משפחה, אלא רק בבית הדין הרבני.
אז מה מיוחד בעורך דין שהוא גם טוען רבני?
כאן נוצר שילוב מעניין.
עורך דין שהוא גם טוען רבני מחזיק בשתי הסמכות יחד:
גם הכשרה משפטית אזרחית.
וגם ידע והסמכה לייצוג בבית הדין הרבני.
המשמעות היא שהוא יכול ללוות תיק אחד, בשתי הערכאות.
במקרים מסוימים זה עשוי לחסוך צורך בשני אנשי מקצוע שונים,
ולאפשר הסתכלות רחבה יותר על ניהול ההליך.
מתי היתרון של עורך דין שהוא גם טוען רבני בא לידי ביטוי?
היתרון בולט במיוחד כאשר:
* יש סיכוי ממשי להתנהלות בבית הדין הרבני.
* קיימת מחלוקת סביב הגט עצמו.
* יש חשיבות לאסטרטגיה של “מרוץ סמכויות”.
* אחד הצדדים צפוי להגיש תביעה לבית הדין.
* יש היבטים הלכתיים שעשויים להשפיע על התוצאה.
* במצבים כאלה, ידע בדין הדתי ובהתנהלות מול בית הדין עשוי להיות משמעותי.
ומתי עורך דין גירושין רגיל בהחלט מספיק?
במקרים רבים מאוד, במיוחד כאשר:
* ההליך מתנהל בהסכמה.
* מדובר בהסכם גירושין.
* עיקר הסוגיות הן רכוש, ילדים ומזונות.
* אין מחלוקת סביב הגט עצמו.
* עורך דין גירושין מנוסה יכול להעניק מענה מלא, מקצועי ומדויק, גם בלי הסמכה של טוען רבני.
לא כל תיק זקוק לניהול הלכתי.
נקודה חשובה שרבים מפספסים
ההבדל האמיתי הוא לא רק בתואר , אלא בדרך שבה מתנהל התיק בפועל.
יש תיקים שבהם בית הדין הרבני הוא שחקן מרכזי.
ויש תיקים שבהם הוא כמעט לא מעורב.
לכן, הבחירה הנכונה היא לא “מי יותר חזק”,
אלא מי מתאים לסוג ההליך הספציפי.
האם תמיד עדיף לבחור עורך דין שהוא גם טוען רבני?
לא בהכרח.
יש מקרים שבהם השילוב מעניק יתרון,
ויש מקרים שבהם הוא פשוט לא נדרש.
לפעמים ניסיון מעשי בגירושין, יכולת ניהול מו״מ והבנה אנושית של הסיטואציה ,
חשובים לא פחות מהכשרה נוספת.
הבחירה צריכה להיעשות לפי המקרה, לא לפי הכותרת.
אז איך בוחרים נכון?
לפני שמחליטים, כדאי לשאול את עצמכם:
באיזו ערכאה ההליך צפוי להתנהל?
האם קיימת מחלוקת סביב עצם הגט?
האם יש חשש למאבק משפטי מורכב?
האם חשוב לי ייצוג אחד שמכיר גם את הדין הדתי?
התשובות לשאלות האלו יכוונו לבחירה הנכונה יותר.
לסיכום – לא שאלה של טוב או רע
עורך דין גירושין
ועורך דין שהוא גם טוען רבני
לא מתחרים זה בזה, הם נותנים מענה לצרכים שונים.
הבחירה הנכונה היא זו שמתאימה למצב האישי,
לא זו שנשמעת “מרשימה יותר”.
כשמבינים את ההבדלים,
הרבה יותר קל לבחור בשקט, בלי לחץ ובלי טעויות מיותרות.
נכתב על־ידי: אילן שוורץ ,עוסק מאז 2004 בהכוונה ראשונית לפני פנייה לנותני שירות מקצועיים.
הדף עודכן לאחרונה: ינואר 2026.
