פירוק חברה

מדריך בנושא פירוק חברה

פירוק חברה על ידי בית המשפט ופירוק חברה מרצון

במקרה שחברה צוברת חובות לבנקים, ספקים ועובדים ואינה מסוגלת להשיב את החובות למרות הנכסים בהם היא מחזיקה, היא יכולה להגיש בקשה לפירוק החברה, במקרה זה יכונה התהליך: "פירוק חברה מרצון".

פירוק חברה הינו אחת הדרכים שמאפשרות לחברה להתמודד עם הקשיים הכלכליים, אך התהליך פוגע קשות במוניטין שלה, בעובדים, בספקים ובלקוחות. כמובן שהפירוק גורם למקימי החברה לחוש רגשות שליליים, שכן בתור מקימי החברה הם השקיעו משאבים עצומים ובעת הפירוק מפעלם נופל לפני עיניהם.

כמו כן, יכול פירוק החברה להתבצע על ידי בית המשפט. במאמר זה נסקור את שני המקרים בהם מתבצע פירוק חברה.

באילו מצבים יורה בית המשפט על פירוק החברה ומה כולל הליך הפירוק?

לפי החוק, רשאי בית המשפט להורות על פירוק חברה ב-4 מקרים, יש לציין ששני המקרים האחרונים הם הקריטיים ביותר:

• החברה החליטה שהיא תפורק על ידי בית המשפט

• החברה לא החלה בעסקיה תוך 12 חודשים לאחר הקמתה/ הפסיקה את עסקיה למשך 12 חודשים

• החברה הגיעה למצב של חדלות פירעון

• הפירוק מתבצע מן הצדק והיושר

פירוק שמתבצע על ידי בית המשפט יתחיל בהגשת בקשה לפירוק החברה. את הבקשה יכולה החברה להגיש באופן יזום. כמו כן, יכול נושה להגיש את הבקשה.

במקרים מסוימים יכול בעל מניה בחברה להגיש בקשה לפירוק החברה.

לאחר ההגשה, יבחן בית המשפט את המקרה ויבדוק האם חל אחד מהמקרים שמהווים עילה מוצדקת לפירוק החברה.

במידה שבית המשפט יחליט שישנה סיבה מוצדקת לפירוק החברה הוא יוכל למנות מפרק זמני. מינוי המפרק הזמני יתבצע לאחר בקשת הפירוק ובטרם מתן צו פירוק.

המטרה של מינוי המפרק הזמני היא לשמור על הנכסים של החברה.

לאחר מתן צו הפירוק יעוכבו ההליכים. בתקופה זו לא יוכל הנושה לדרוש מהחברה להשיב את החוב או לתבוע את החברה. כמו כן, לא יהיה ניתן להוציא נכסים מהחברה. במהלך תקופת עיכוב ההליכים תערך בדיקה בנוגע למצבה הכלכלי של החברה, יבדקו הסיבות שהובילו לכישלונה ותעלה השאלה האם החברה נהגה בתום לב והאם יש צורך לחקור את החברה.

לאחר השלב בו הכונס הרשמי מסיק את מסקנותיו, הוא מעביר את המלצותיו לבית המשפט.

במקרים רבים יפעל בית המשפט בהתאם לחוות הדעת שניתנה על ידי כונס הנכסים הרשמי.

תפקיד נוסף בו מחזיק כונס נכסים הוא לקיים אספות של נושים ובעלי מניות.

אחת המטרות של כינוס האספות היא לאפשר למשתתפים להציע מועמד שיקבל את תפקיד המפרק הקבוע.

פירוק חברה מרצון

כפי שצוין – חברה יכולה להתפרק מרצונה.

פירוק מרצון יוכל להתבצע במקרה שהחברה מסוגלת להשיב את החוב במלואו תוך 12 חודשים מתחילת תהליך הפירוק.

במצב זה, תוכל החברה להתפרק ולהתנהל בהתאם לאופן שמתאים לה.

במקרה שבעלי המניות החליטו שהם מעוניינים לפרק את החברה, הם עשויים לעשות זאת כדי להשקיע את כספם בדרכים אחרות.

פירוק מרצון יכול להתחיל רק לאחר שההחלטה מתקבלת במהלך האסיפה הכללית, כאשר בעלי המניות מממנים את המפרק.

בעלי המניות גם רשאים לפטר את המפרק שאינו נמצא תחת פיקוחו הישיר של בית המשפט.

החברה יכולה להתפרק גם במקרה שהיא לא יכולה להשיב את מלא חובותיה תוך 12 חודשים מתחילת תהליך הפירוק.

במקרה שהחברה מתפרקת, עשוי בית המשפט לאפשר לנושים לנהל את תהליך הפירוק.

אם התהליך מנוהל על ידי הנושים, רשאים הנושים למנות את המפרק, למנות את ועדת הביקורת ואף להחליף אותם (גם בית המשפט יכול למנות ועדת ביקורת כדי לפקח ולסייע למפרק בתפקידו).

לאחר מכן, תתקבל ההחלטה בנוגע לזהות המפרק על ידי בית המשפט.

המפרק יכול להיות אדם שבעלי המניות או הנושים הציעו, כונס הנכסים הרשמי או אדם אחר.

מינוי המפרק הקבוע הינו מרכזו של תהליך הפירוק. בשלב זה מכנסים את הנכסים ומעבירים כספים לנושים.

סיום תהליך פירוק חברה מרצון יתקיים באסיפה סופית. במסגרת האסיפה יציג המפרק דו"ח שמסכם את הפירוק.

בשלב הבא, ישלח המפרק את הדו"ח אל רשם החברות. לאחר שחלפו 3 חודשים מהמועד בו נרשם הפירוק, החברה אינה קיימת יותר.

הבדלים וזהות בין פירוק חברה על ידי בית המשפט ופירוק חברה מרצון

במקרה של פירוק חברה מרצון, בית המשפט יכול להתערב.

במידה שבית המשפט יתערב, תהיה מידת התערבותו נמוכה יותר מאשר במקרה שהפירוק מתבצע על ידי בית המשפט.

אם החברה החליטה להתפרק מרצון, יכולים בעלי המניות, הנושים והמפרק לבקש מבית המשפט לקבל החלטות שונות בנוגע לפירוק.

יש לציין כי קיימים הבדלים נוספים בין פירוק מרצון ופירוק על ידי בית המשפט.

בנוגע לאופן חלוקת הנכסים, יהיה סדר החלוקה בפירוק על ידי בית המשפט ופירוק מרצון זהה.

בכל אחד מסוגי הפירוק יש לשמור על עקרון השוויון ועקרון העדיפות. כמו כן, יהיו התפקידים, החובות והסמכויות של המפרק בפירוק מרצון דומים לתפקידים, החובות והסמכויות של המפרק במקרה של פירוק על ידי בית המשפט.

כיצד מתחלקים הנכסים בעת פירוק חברה?

במקרה שהחברה התפרקה בשל מצב של חדלות פירעון, ידוע כבר בהתחלת התהליך שהיא לא תוכל להשיב את החובות המקוריים לנושים. מכיוון שכך, יהיה על כל הנושים או על רבים מהם לאבד חלק מסוים מהחוב.

כדי לעשות סדר באופן החלוקה, נקבע סדר עדיפויות בין הנושים. סדר העדיפות מכונה: "עקרון העדיפות" ולפיו ישנן דרגות של נושים. בהתאם לדרגות אלו, יחולקו נכסי החברה. עקרון העדיפות קובע שהנושים שנמצאים בדרגה העליונה (נושים מובטחים), יקבלו את החזר החוב לפני הנושים האחרים שהם נושים בדין קדימה ונושים רגילים. רק לאחר שנושים בדין קדימה יקבלו את הכספים שמגיעים להם, יוחזרו הכספים לנושים הרגילים.

במידה שלא נשארים כספים בשלב כלשהו ונושים שנמצאים בדרגה מסוימת לא קיבלו את כספם, הם לא יקבלו את החזר החוב.

להלן ההבדלים בין הנושים השונים

דרגה ראשונה – נושים מובטחים: נושים אלו מחזיקים בשעבוד קבוע שהוא זכות קניינית בנכסי החברה. שעבוד זה נמצא ברשות הנושים בנוסף לזכות החוזית להחזר החוב. במקרה שהנושים לא מקבלים את כספם, הם יכולים להחזיק בנכס.

כדי שהנושים יהיו זכאים לקניין, יש לרשום את השעבוד הקבוע אצל רשם החברות, רק נכס שנרשם יהיה בתוקף כלפי הנושים האחרים וכלפי המפרק.

נוסף על כך, ישנם שעבודים מיוחדים, ביניהם: שעבוד מיטלטלין של רשויות המס. לנושים שמחזיקים בשעבודים אלו יש זכות קניינית מסוימת. גם הוצאות פירוק החברה נמצאות בעדיפות הגבוהה, הוצאות אלו כוללות את: שכרו של המפרק, הוצאות המשפט, שכרו של כונס הנכסים הרשמי ומימוש הנכסים.

נושים מובטחים יהיו גם בעלי שעבוד צף. חובות בשעבוד צף יהיו ברוב המקרים אגרות חוב. חובות אלו נובעים מהתניה בהסכם שנחתם בין הנושה והחברה כאשר שני הצדדים מגדירים את הנכסים עליהם חל השעבוד. במקרה שהשעבוד יתגבש, הוא יהיה קבוע, במצב זה תהיה לנושה זכות קניינית.

במקרה שהשעבוד הצף התגבש בזמן בו הוגשה הבקשה לפירוק החברה וההסכם אסר על שעבודים קבועים שיגיעו מאוחר יותר אך החברה יצרה אותם, יהיה השעבוד הצף בעל מעמד גבוה מהשעבוד הקבוע. במקרה שהתנאי לא נכלל בהסכם, יהיו הנושים שמחזיקים בשעבוד צף נושים רגילים.

דרגה שניה – נושים בדין קדימה: בלא מעט מקרים צוברות חברות שמגיעות לפירוק חובות גבוהים בשל משכורות שלא שולמו לעובדים. בשל סיבות סוציאליות, נמצאים העובדים בעדיפות גבוהה יותר מאשר הנושים האחרים. כמו כן, כלולים בדרגה השניה מיסים ארציים ומיסים עירוניים שהחברה ניכתה מהשכר של העובדים לצורך העברה למס הכנסה. בין הכספים הללו כלולים גם דמי שכירות לשנה בטרם תהליך הפירוק.

דרגה שלישית - נושים רגילים: נושים אלו נמצאים מתחת לנושים המובטחים ומתחת לנושים בדין קדימה.

לאחר שכל החובות שולמו יהיו זכאים בעלי המניות ליתרת הנכסים, כל עוד נותרו נכסים לאחר החלוקה. במידה שנותרו נכסים לאחר החלוקה, הם יחולקו בהתאם לחלקם היחסי של בעלי המניות בחברה.

עקרון השוויון בחלוקת נכסים בפירוק חברה

נוסף על עקרון העדיפות שקובע את סדר העדיפות בו יושב החוב לנושים השונים, ישנו עקרון נוסף שמנחה את החלוקה, עקרון זה הינו עקרון השוויון. עקרון השוויון קובע שהנושים יקבלו אחוזים קבועים מהסכום המקורי שמגיע להם. גובה הסכום לא יהיה תלוי בסוג הנושה, במועד בו נוצר החוב ובמאפיינים אחרים של החוב.

החייאת חברה

לאחר שחברה שעברה תהליך פירוק חוסלה, לא יהיה ניתן להגיש נגדה תביעות. יחד עם זאת, יהיה ניתן לבטל את החיסול ולבצע תהליך של החייאת חברה.

החייאת חברה יכולה להתבצע ביוזמתו של המפרק או אדם אחר ועד שנתיים מהיום בו היא חוסלה. יהיה ניתן להחיות את החברה גם אם לא נותרו לה נכסים.

כדי להתחיל את התהליך יש להגיש פניה לבית המשפט. במקרה שהתהליך יתבצע, החברה תחזור להיות רשומה. במקרה שהחברה חוזרת להתקיים, יהיה ניתן לנקוט כנגדה בכל הליך בו היה ניתן לנקוט במצב בו היא לא חוסלה. ברוב המקרים, יתבטל החיסול במקרה שנמצא נושה חדש.

קבלת סיוע מעורך דין שמתמחה בפירוק חברות

במקרה שחברה נקלעה לקשיים כלכליים ועשויה להגיע למצב של פירוק – אם ביוזמתה או ביוזמת בית המשפט, רצוי עבורה לפנות אל עורך דין שמתמחה בפירוק חברות.

עורך דין מנוסה שמתמחה בתחום וליווה חברות רבות לאורך התהליך יוכל לספק הסבר מקיף על הליך הפירוק. בין היתר יוכל עורך הדין לסייע בהסדרת חלוקת הנכסים, החזרי נכסים וכספים לרשויות והחזרי חובות לנושים.

עורך דין שמתמחה בתחום יסייע לחברה לעבור את התהליך המורכב ולהתמודד עם כל ההשלכות הכרוכות בו מהנושאים הכלכליים ועד הפן הרגשי.

מחירון עורך דין פשיטת רגל